אספנו למענכם שאלות ותשובות בעניינים נפוצים בהם ניתן להיתקל בחיי היום יום...
שאלה: הוזמנתי לבית המשפט לתעבורה. אמרו לי שכולם באים לשם לבד ושאני יכול לייצג את עצמי. מה כדאי לי לעשות ?
תשובה: לעולם אל תייצגו את עצמכם בבית המשפט, אפילו אם אתם עורכי דין מוסמכים. תנו למי שזה מקצועו ויש לו מרחק מן העניין לשקול באובייקטיביות ובמקצועיות מה טוב לכם ואיך אפשר להשיג זאת. לעיתים גם הקטנת הנזק למינימום האפשרי היא הצלחה, אלא שמי שלא יודע מה המינימום ומה המקסימום, לא יוכל לדאוג לעצמו כראוי.
שאלה: אני גר בבית משותף, השכן מעלי התחיל לבנות על הגג וזה מפריע לי. מה אפשר לעשות ?
תשובה: הזכות לבנות על הגג, כמו גם הזכות למנוע בניה כזו, נקבעת בד"כ בתקנון החל על הבית המשותף וניתנת לאכיפה (גם הזכות לבנות וגם הזכות למנוע בניה במקרה המתאים) הן בבית המשפט האזרחי והן בדיון משפטי בפני "המפקח על בתים משותפים" המוסמך לפסוק בענין. יש לצלם את התקנון ואת נסח הרישום ולפנות לקבלת ייעוץ. לעיתים מחלקת ההנדסה או מחלקת הפיקוח ברשות המקומית יכולה לעזור (בעיקר כשהבניה נעשית ללא היתר), במקרים אחרים אין מנוס מפניה לעורך דין העוסק בתחום, לבדיקת הזכויות והמלצה על דרכי פעולה אפשריות.
שאלה: אני עובד כשכיר אצל מעסיק עצמאי, שמשלם לי "במזומן" ונותן לי תלוש משכורת רק על שכר המינימום. אני צריך להיות מודאג ?
תשובה: כן ! תנאי העסקה כאלה, מהווים הפרת הוראות אחדות בדיני העבודה, ועלולים לפגוע בעובד, הן בזכויותיו הסוציאליות הנגזרות ממשכורתו המלאה והאמיתית, הן בביטוחו במסגרת הביטוח הלאומי, ובסופו של דבר, עלולה להיפגע גם משכורתו, שכן מעביד שאינו מהסס לגזול את שלטונות המס, עלול, בנסיבות "מתאימות" לגזול גם את העובד. פנה לקבלת יעוץ משפטי, אותו אפשר בהסתדרות העובדים, בארגון "קו לעובד" או אצל עורך דין העוסק בתחום.
שאלה: קיבלתי שיק בסכום של כמה מאות שקלים מלקוח והוא "חזר". יש טעם לעשות משהו בנדון ?
תשובה: ודאי. אפשר וצריך לבדוק מה מצבו של מושך השיק ואם אינו פושט רגל או "חייב מקצועי" בהוצאה לפועל, קרוב לודאי שניתן יהיה לגבות ממנו את סכום השיק כולל הוצאות הגביה ושכר טרחת עורך הדין. לאחרונה מופעל בלשכות ההוצאה לפועל גם "מסלול מהיר" לגביית חובות עד לסך 10,000 ₪, כדאי לנסות ובמידה ולא תהיה הצלחה, אפשר לעבור למסלול הרגיל, להיעזר בעורך דין שעיסוקו בכך, ולגבות את החוב. האמור לעיל נכון כמובן ביתר שאת, ככל שסכום השיק ש"חזר" גבוה יותר.
שאלה: רכבי נפגע בתאונת דרכים מסוג של "נזק בלבד", הביטוח שילם לי לפי חוות דעת שמאי ויצאתי בנזק של כמה אלפי שקלים, שאותו איש לא שילם (השתתפות עצמית, ירידת ערך וכו'). מה עושים ?
תשובה: תובעים ! ההלכה כיום בבתי המשפט היא כי אין להשלים עם מצב בו מי שתבע את זכויותיו יצא בחסר. אין שום הצדקה לאפשר לחברת הביטוח לפצותך רק פיצוי חלקי, אין שום הצדקה לוותר לנהג הפוגע על חלק מן הנזק, אפילו שולם פיצוי בגין הנזק העיקרי. "ירידת ערך" כמו גם השתתפות עצמית ו"אבדן הנחת היעדר תביעות" הינם נזקים ממשיים ומי שאינו מוכן לשלמם בהתחלה, דינו לשלמם בסוף, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
שאלה: נגרם לי נזק, פגעו בזכויותיי, אני רוצה לתבוע אבל שמעתי שעורכי הדין יקרים ובתי המשפט עובדים לאט, לאט, לאט... מה אפשר לעשות ?
תשובה: סכומים שאינם עולים על 30,000 ₪ ניתנים לתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שם מופיעים הצדדים בלא ייצוג משפטי. אלא שראוי לפחות להתייעץ בעורך דין, טרם הגשת התביעה, כדי לדעת מה צפוי וכיצד לנהל את המשפט. חשוב לדעת ולהבין: בית המשפט לתביעות קטנות הוא בית משפט לכל דבר ועניין, שופטיו הינם שופטי בית משפט השלום ופסקי הדין שלו מבוצעים בלשכת ההוצאה לפועל ככל פסק דין של בית משפט אחר.
שאלה: תבעו אותי בבית המשפט לתביעות קטנות. כדאי ללכת ? מה יקרה אם לא אגיע ?
תשובה: חובה ללכת ! ועוד קודם לכן, חובה להגיש כתב הגנה על גבי טופס שהגיע יחד עם ההזמנה בדואר ואם לא הגיע, אפשר וצריך להוריד אותו מאתר האינטרנט של מערכת המשפט. לא תגיע או לא תגיש כתב הגנה במועד – יינתן פסק דין נגדך שלא בפניך ומשם הדרך להוצאה לפועל (נגדך) קצרה. ראה הוזהרת ! כמו בתביעה, גם בהכנת, הגשת וניהול הגנה, ראוי להתייעץ במי שמבין (וזה בדרך כלל עורך דין העוסק במשפט אזרחי, לא סתם שכן, לא האיש מהמכולת, לא הבוס בעבודה ובכל הכבוד, גם לא האישה...
שאלה: מכרתי סחורה לחברה בע"מ, קיבלתי שיקים שחזרו מבלי שכובדו בבנק, החליפו לי את השיקים ואז גיליתי כי הם של חברה חדשה. מה עלי לעשות ?
תשובה: אם השיקים ה"חדשים" של החברה ה"חדשה" נפרעים, סוף מהיר ושמח לסיפור. אם השיקים חוזרים, אסוף את כל השיקים, גם אלה שטרם הגיע מועד פרעונם ופנה לייעוץ משפטי על ידי עורך דין העוסק בתחום האזרחי בכלל ותחום הרמת המסך בדיני תאגידים בפרט. במקרים רבים, דווקא יש מה לעשות, אלא שמדובר ב"ניתוח מסובך" להפרדת הכסף מן הנוכלים והעברתו אליך. אם אתה עדיין מחזיק בשיקים הקודמים, אל תחזיר אותם או לפחות, צלם אותם ואסוף כל פריט מידע אודות האנשים שמהם קיבלת את השיקים, אינך יודע מה חשוב יותר ומה פחות, אסוף הכל !
שאלה: הציעו לי עסקה שעל פניה נראית טובה, אפילו טובה מאד. מה אני צריך לבדוק ?
תשובה: מה שנראה טוב מידי, בד"כ הוא כזה וצריך להזהר. בדוק עם מי אתה עומד לעשות עסק, חברה בע"מ, שותפות, אדם פרטי ? בדוק מה ידוע על הצד השני לעסקה בכל מאגר נתונים נגיש דוגמת רשם החברות, מאגר החשבונות המוגבלים בבנקים, מאגר החייבים בלשכות ההוצאה לפועל, אפילו בדיקה ב"גוגל" לא תזיק, לעיתים מופתעים ממה שרואים שם. נסה לאתר את נקודת החולשה בעסקה ולהבין מדוע היא קוסמת לך. האמריקאים אומרים "אין ארוחות חינם" והם כנראה צודקים.
שאלה: אני עומד לשכור דירה. יש בעיה ? מדוע לשלם אלפי שקלים לעורך דין כשאפשר לקנות טופס של חוזה או להוריד מהאינטרנט ?
תשובה: שכירות היא הבסיס החוקי להחזקתך בדירה בה אתה מתעתד לגור, תחת "שלטונו" של בעל הבית, הנותר בעל הנכס והזכויות בו. רצוי מאד לדעת ממי השכרת דירה, איך הוא התנהג בעבר עם שוכרים ואם הוא בכלל בעל הבית, או שמא שוכר לשעה שגובה מקדמות מאנשים כמוך ונעלם (והיו דברים מעולם). לא פחות חשוב לודא שתנאי השכירות יהיו כאלה שאתה יכול לחיות איתם בדירה, ולא בבית המשפט... מצב השוק כיום מאפשר לך למצוא עורך דין סביר שיבדוק את החוזה בעלות סבירה (עד חצי מגובה דמי השכירות החודשיים המוסכמים בחוזה) – לא בטוח ש"תהנה" מכך אבל אם בדיעבד תגלה שסידרו אותך, תצטער מאד מאד על כל שקל שחסכת...
שאלה: יש לי דירה שאותה אני מבקש להשכיר. הורדתי חוזה שכירות מהאינטרנט. מה רע ?
תשובה: רע מאד. החוזה עצמו חשוב במידה מסויימת, אך השוכר או השוכרים, אישיותם, הרקע שלהם, ההיסטוריה שלהם עם משכירים אחרים, היכולת שלהם לכבד את התחייבויותיהם ובעיקר הביטחונות שאתה יכול לקבל כדי להבטיח זאת - כל אלה חשובים הרבה יותר ! שים לב: אתה בעל הנכס, אתה מוציא אותו מידך ולאחר מכן עלול לעבור זמן רב עד שתראה אותו בחזרה. אל תחסוך ! זה עלול לעלות לך ביוקר.
שאלה: השכרתי דירה, יש לי שטר חוב ושני ערבים בנוסף לשוכרים, השיק החודשי של דמי השכירות חזר, פעמיים. מה עושים ?
תשובה: כל ענין לפי נסיבותיו, כל אדם לפי טבעו. אם השוכרים משלמים את דמי השכירות גם אם באיחור, נוהגים בנימוס ובאדיבות ומצליחים לשכנע אותך שמדובר בתקלה זמנית, ניחא. אם לעומת זאת, השוכרים נוהגים בגסות ואינם מגלים סימנים של "חזרה למוטב" – תבע פינוי מיד, לפני כל דבר אחר ! קיימות תקנות מיוחדות לתביעת פינוי מהירה, נצל אותן ! רק אחרי שתדע שהנכס חוזר אליך, רק אז תחשב מה החוב הכספי ותבדוק אפשרויות לגבותו, בד"כ מהשוכרים ומהערבים לשטר החוב (בהוצאה לפועל). העדיפות הראשונה שלך צריכה להיות – החזרת הנכס לידיך.
שאלה: קיבלתי דרישת תשלום מעירייה בגין קנס על עבירת חניה מלפני עשר שנים, שלא שולם מפני שכלל לא ידעתי על קיומו. בינתיים החוב צמח מ- 70 ₪ ל- 2800 ₪. לשלם ?
תשובה: ענין קטן שעושה כאב ראש גדול. יש הרבה מה לדעת לפני שמחליטים אם לשלם אם לאו ובכלל זה, האם הקנס "התיישן" (שימו לב, מדובר בהתיישנות של העונש, לא של העבירה עצמה שעליה כבר אין אפשרות לערער בד"כ), אם העיריה נקטה הליכים לביצועו או שחדלה מלפעול במהלך עשר השנים שחלפו, למשך תקופה כלשהי שאורכה 3 שנים ויותר (שאז הקנס התיישן). אמת – הטיפול המשפטי בענין כזה יכול להיות יקר פי כמה מדרישת התשלום ולכן אומרים שעקרונות עולים כסף, עקרונות חשובים עולים הרבה כסף. אפשר גם לחפש פסקי דין בענין זה (התיישנות העונש), לדרוש את כל החומר הרלוונטי מן העיריה ולקוות שהם יודעים שם, לאן זה מוביל ויתגמשו באופן משמעותי, אם לא יבטלו את הדרישה כליל.
שאלה: אנחנו לפני קניית דירה מקבלן. הקבלן הפנה אותנו לעורך הדין המטפל בפרוייקט. מה הבעיה ?
תשובה: עורך הדין המטפל בפרוייקט מייצג קודם כל ולפני כל את הקבלן ונאמנותו תהיה בהתאם. חוזה המכר שיוצע לכם הוא נוסח סטנדרטי שנתפר לפרוייקט כולו ולא לכם במיוחד והסיכוי שעורך הדין של הקבלן ישנה אותו כדי להגן עליכם – קלוש. יש כל כך הרבה מכשלות וכל כך הרבה סיכונים בעסקה כזו (החל משאלת הבעלות בקרקע, עבור דרך פריסת התשלומים לפי קצב הבניה וכלה במסירת החזקה ובטיב הדירה) עד שניתן לומר שלעסקה כזו אין הולכים ללא ייצוג משפטי "שלכם" שידאג לכם ויקטין את הסיכונים בעסקה שהיא הגדולה בחייהם של רובנו. נקודה.
שאלה: אנחנו רוצים למכור/לקנות דירה "יד שניה". המתווך מציע לנו לחתום על זכרון דברים ואח"כ ללכת לעורך דין שהוא מכיר. מה רע ?
תשובה: כמה דברים: זכרון דברים שיש בו פרטים מספיקים לגבי מהות העסקה הוא חוזה מחייב לכל דבר וענין, ממש כמו חוזה מפורט בן עשרות עמודים ונספחים. במילים אחרות: מה שכתוב בזכרון הדברים זה מה שיהיה, במקרה שבו מסיבות שונות לא יחתם לאחר מכן חוזה מפורט "אצל עורך דין". אל תחתמו על נייר כלשהו, בעסקת רכישת/מכירת זכויות במקרקעין, מבלי להתייעץ בעורך דין העוסק בתחום. הסיכונים אדירים. ואם כבר עורך דין – עדיף עורך דין שהגעתם אליו בעצמכם ואין לו, למיטב ידיעתכם, חובת נאמנות כלפי הצד שכגד או המתווך. לידיעתכם: הכנת מסמכים משפטיים על ידי מתווך אסורה על פי החוק ! אל תתפתו לחסוך דווקא כאן. זה יעלה לכם ביוקר.
שאלה: ניהלתי עסק עצמאי, נפלתי כלכלית, לא גנבתי ולא רימיתי, פשוט נפלתי ויש לי חובות "מכאן ועד להודעה חדשה" בהוצאה לפעול, בשלטונות המס, איפוא לא. מה עושים ?
תשובה: מארגנים את הניירת, מצלמים את המסמכים החסרים בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל ופונים לעורך דין המתמחה בתחום דיני חדלות פרעון, כאשר הכוונה היא כפולה: ראשית לעצור במידת האפשר את כדור השלג ולמנוע התדרדרות שתביע לעיקולים ומאסרים ושנית, להביא להסדר נושים או הפטר מחובותיכם, לאחר שייעשה נסיון ראוי לפרוע את שניתן לפרוע. יש אור בקצה המינהרה, צריך רק לודא שאין מדובר ברכבת שבאה ממול...
שאלה: מה ההבדל בין דירה "הרשומה בטאבו" לבין דירה הרשומה ב"מינהל" או ב"חברה משכנת" ?
תשובה: זכויות קנין במקרקעין נרשמות במרשם המקרקעין ("טאבו") וזוכות להגנה טובה יותר מזכויות שאינן רשומות כך. ב"טאבו" ניתן לרשום בעלות, חכירה והערות שונות, במינהל מקרקעי ישראל ובחברות המשכנות אין אפשרות לרשום זכויות קנין, אלא זכויות חוזיות בלבד. על פי חוק המינהל אינו רשאי למכור מקרקעין, אלא רק להחכיר אותם ("חכירה" – שכירות לתקופה ארוכה) ואף זאת בתנאים הנקבעים על ידי מועצת המינהל. זכויותיו של בעל מקרקעין לעומת זאת, אינן כפופות לכל גורם אחר זולתו.
שאלה: מה ההבדל בין "בעלות" לבין "חכירה" ובין "זכויות קנין" לבין "זכויות חוזיות" ?
תשובה: בעלות מאגדת בתוכה כל זכות אפשרית בנכס. חכירה לעומת זאת, היא זכות שיכולה להיות רחבה ומקיפה, אך לעולם אינה כוללת בעלות מלאה ומשמרת מטבעה זיקה למקרקעין בידי הבעלים. חכירה יכולה לכלול תנאים כמו דמי חכירה, תקופת חכירה וכו' בעוד אשר בעלות אינה מוגבלת בתנאים.
שאלה: מה הפועל היוצא, מה המשמעות "תכלס" להבדלים שבין "בעלות" ל"חכירה" ?
תשובה: מי שרשום כבעלים במקרקעין לעשות ברכושו כעולה על רוחו בעוד שמי שחכר דירה, ממינהל מקרקעי ישראל למשל, צריך לקבל הסכמת המינהל לפעולות מסוימות ברכושו, גם אם שילם תמורתו את מלוא המחיר ומראש וגם אם תקופת החכירה היא ל- 49 שנה או אף ל- 99 שנה. דוגמאות בולטות: שינוי יעוד הקרקע מחקלאות למגורים או למסחר, בניה על המקרקעין או ניהול שותפות בהם, העברת זכות החכירה לאחרים וכדומה.
חומר למחשבה: בקרוב יסתיימו תקופות חכירה שנרשמו בתל אביב בראשית המאה שעברה (חכירות ל- 99 שנה) ומעניין יהיה לראות, כיצד יתמודדו בעל הקרקע מחד (עת"א) והחוכרים (קוני הדירות ודייריהן) מאידך. לכאורה זכאי בעל הקרקע לקבל את החזקה ברכושו בחזרה הואיל והחכירה נסתיימה ומנגד, עומדים הדיירים ששילמו את מלוא המחיר ברכישת הזכויות (חכירה ! לא בעלות) ולא יתנדבו לשלם תמורתן שוב. מעניין...
